תקנות המוסד לביטוח לאומי מסדירות את ההגדרות בתחום, אך עדיין כל מקרה לגופו. בתביעות מהסוג הזה יש חשיבות גדולה להתנהלות הפרוצדורלית ולהיכרות מעמיקה עם התחום על תתי-סעיפיו. חריגה או אי-עמידה באחת מהדרישות של המוסד לביטוח לאומי יכולה להכריע בדבר התביעה, ולעיתים ללא אפשרות לשנות את ההכרעה, גם במקרים שבהם קיימת הצדקה מלאה להגשת התביעה.

באופן כללי מומלץ להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בעקבות תאונת דרכים תוך 12 חודשים מיום הפגיעה. הגשת תביעה אחרי פרק זמן זה תפגע בחלק מההטבות ועד לשלילת זכות התביעה.

על מנת להגדיל את סיכויי ההכרה בתאונת עבודה יש לפעול במספר מישורים:

• בסמוך למקרה הפגיעה יש לתעד את התרחשות האירוע בכתב, ובמידת האפשר לצרף עדויות של עובדים שנוכחו וראו את המתרחש.

• בצמוד לאירוע יש חובה לגשת לרופא, גם אם נראה שאין סיבה ממשית לכך. מסמך רפואי הוא הכרח בהגשת תביעה לביטוח הלאומי.

• אם מדובר בתאונת דרכים שאירעה במהלך יום העבודה, בדרך למקום העבודה או בחזרה ממנו, חלה חובה לפנות למשטרה ולדווח על האירוע, ולהפיק מסמך שמעיד על הקשר בין התאונה ובין העבודה.

• לאחר האירוע יש לאסוף כל מסמך רפואי שמעיד על בדיקה, ניתוח או קבלת טיפול מכל גורם רפואי, שטיפל בגורם הפגיעה.

• יש לבקש מהרופא המטפל לפתוח תיק 'תאונת עבודה', ולמלא בעזרתו מסמך 'תעודה ראשונית לנפגע עבודה'.

• לצורך הגשת התביעה תתבקשו למלא את טפסי הביטוח הלאומי, ולהחתים את הגורמים הרלוונטיים לטופס. טופס בעל חשיבות רבה הוא טופס אישור מעסיק לתאונה.

• המלצה נוספת – שימרו על כל מסמך שקשור באופן ישיר או עקיף לפגיעה ולטיפול בה. לדוגמה, קבלה על תשלום על נסיעות למקום הטיפול או קבלה על רכישת תרופה.

​

אם המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה יזכה התובע לקבל 75% מגובה הכנסתו למשך תקופה של עד 90 יום.
לאחר ההכרה ואם נגרמה לעובד פגיעה בכושר העבודה הוא יזכה לסל הטבות מהביטוח הלאומי. ואם כתוצאה מהפגיעה נגרמה לעובד נכות הוא יהיה זכאי לקצבת נכות זמנית או קבועה. לצורך הכרה של הביטוח הלאומי יש לפתוח בהליך נוסף ולעמוד בפני ועדה רפואית.
 
בהגשת תביעות להכרה כ'תאונת עבודה' אעבור על פרטי האירוע ואבחן כל אחד ממרכיביו, על מנת לאתר את קווי התביעה ולהציג בפניכם את הנדרש לצורך הגשת התביעה.